מה ההבדל בין גידול אינדור לגידול חממה?

אחד המושגים הכי טרנדיים בתחום הקנאביס בשנה האחרונה הוא ‘קנאביס בגידול אינדור’ (Indoor). יותר ויותר חברות קנאביס בוחרות להשקיע בהקמת מתקנים חדישים ומפוארים שלוקחים את גידול הקנאביס צעד אחד קדימה. אז מצאנו לנכון לעשות סדר בבלגן ולהסביר מה כל כך מיוחד בקנאביס אינדור. וגם מה ההבדל בינו לבין קנאביס שגדל בחממה.

הסיפור של אינדור (גידול פנים) כשיטה לגידול קנאביס התחיל שנים ארוכות לפני שקנאביס כצמח רפואי הפך לרשמי ולגיטימי. למעשה, הסיבה ההיסטורית שמגדלים התחילו ניסיונות בגידול פנים נבעה מהכך שקנאביס הוגדר ברוב העולם כסם מסוכן ובלתי חוקי. כזה שאסור להשתמש בו, קל וחומר, לגדל אותו. בגלל שמדובר בצמח מאוד מזוהה לא היה ניתן לגדל אותו באופן גלוי בשטח פתוח. לכן, כדי לחמוק מהעין הפקוחה של השלטונות, מגדלים הכשירו חללים סגורים כמו מרתפים או חניות מקורות (גראז’) והפכו אותם למתקני גידול סודיים. וזו לא היתה משימה פשוטה. גידול קנאביס בחלל סגור דורש היערכות מיוחדת ומחייב ליצור תנאים שיאפשרו לו לגדול כמו בחוץ.

גידול אינדור: ויהי אור (אפילו 24 שעות ביממה)

התנאי המרכזי הראשון הוא תאורה. אור חיוני לביצוע פוטוסינתזה, תהליך בו הצמח ממיר אנרגית אור ומייצר סוכרים. לכן מרכיב התאורה המלאכותית היה ונשאר המרכיב הבסיסי והחשוב ביותר בכל מתקן אינדור. אחרי שתפרו המגדלים את סוגיית התאורה, הקושי הלוגיסטי הבא היה מצע הגידול. כאשר הפתרונות נעו מגידול בעציצים ועד שימוש במצעי גידול ללא אדמה, ובהם טכניקות גידול הידרופוניות ואירופוניות.

מאחר שמדובר בתופעה בקנה מידה גדול שרווחה בעיקר בצפון אמריקה אך נדדה ממנה לכל העולם המערבי, נוצרה סביבה תעשייה שלמה שסיפקה גופי תאורה וערכות גידול ייעודיות. כך שבאופן טבעי הצמח ממנו למדו הכי הרבה על שיטות גידול אינדור היה צמח הקנאביס.

מהר מאוד המגדלים שבחרו לגדל אינדור מכורח המציאות, גילו שהשיטה הזו מאפשרת להם להגיע לתוצאות עליהן בחקלאות המסורתית היה אפשר רק לחלום. משום שכעת היה ניתן לעודד את צמיחת הצמח במחזורי תאורה ארוכים שלרוב לא קיימים בטבע ומשום שבסביבה סגורה יש פחות מזיקים, יבולי אינדור הפכו לשם דבר.

גם כאשר במקומות כמו קליפורניה או קולורדו גידול הקנאביס הפך להיות חוקי, רבים העדיפו להמשיך לגדל בתנאי אינדור. אט אט קם לו דור נוסף של מתקני אינדור – מתקנים גדולים ותעשייתיים, שבנויים בפורמט של ‘חדר סטרילי’. עמוסים בציוד קצה מתקדם שנועד להפיק  את המקסימום מהיתרונות שיש לגידול פנים להציע. גידול קנאביס בו המגדל שולט על כל אספקט של תנאי הגידול באופן מלא. בכל שלב ושלב של תהליך הגידול. החל מטמפרטורה, לחות ועד ריכוז החמצן באוויר.

קנאביס עם פחות מזיקים

יתרון נוסף שיש לקנאביס שגדל במתקן אינדור לעומת זה שגדל בחממה הוא הניתוק שלו מהסביבה החיצונית.  קנאביס שגדל במתקן סגור מוגן יותר מפני מזיקים ובעיקר מפני חרקים. מהסיבה הפשוטה שאלו מתקשים לחדור מהחוץ אל תוך סביבה שתוכננה להיות סטרילית. כתוצאה מכך ניתן לגדל קנאביס במתקני אינדור ללא צורך באמצעי הדברה כימיים.

אינדור עולה יותר

לא הכל מושלם בגידול אינדור. החיסרון הגדול ביותר ביחס לגידול חממה או גידול חוץ – הוא העלות. גידול אינדור יקר מאוד. מתקן אינדור דורש השקעה ראשונית עצומה שעשויה להסתכם בעשרות מיליונים. גם התפעול השוטף והשימוש בתאורה מלאכותית דורשים כמות אנרגיה רבה. ואם לא די בכך, מערכות המחשוב המתקדמות דורשות תחזוקה ועדכון תמידיים.

גידול חממה: ללכת עם הטבע לא להחליף אותו

בשונה ממתקני האינדור, חממה היא מתקן חקלאי שמקורותיו ההיסטוריים עתיקים. בעוד שמתקן אינדור נועד להחליף את הטבע, החממה מבקשת להשתלב עמו ולרתום אותו לצרכיה. הרעיון בחממה הוא לתת לצמח תנאים יותר מוגנים כמו הגנה מפני קור קיצוני. החממה יוצרת אפקט מחמם שמאפשר לגדל גידולים חמים במדינות קרות, וחממות מודרניות מצליחות לייצר סוגים שונים של בידוד טרמי ובידוד מסוים ממזיקים – ועדיין להתבסס על אור השמש הטבעי.

מדובר בפרקטיקה חקלאית יעילה ונפוצה, כך שאין פלא שברגע שגידול קנאביס רפואי הפך ללגיטימי רבים מהמגדלים הגדולים, ובכלל זה חלק ממגדלי בישראל, החלו לגדל קנאביס בחממות. קנאביס שגדל בחממה יכול להיות קנאביס מצוין, אך לרוב הוא לא ישתווה באיכותו לקנאביס שגדל במתקן אינדור אמיתי.

נעים להכיר: חממה היברידית

כמו בהרבה דברים אחרים בתחום הקנאביס גם הקו שעובר בין גידול אינדור לגידול חממה אינו תמיד מובהק. לאחרונה יש יותר ויותר חממות שמאמצות חלק מהטכנולוגיות שאפשר למצוא במתקני אינדור, כמו למשל מערכות לסינון אוויר או מערכת תאורה שיכולה לעבוד בלילה. חממות אלו מכונות ‘חממות היברידיות’ (שום קשר ל’זנים היברידיים’). חלקן אכן מצליחות לגדל קנאביס מאיכות מאוד גבוהה שמזכירה את האיכות של קנאביס אינדור.